לחץ דם בהריון

בדיקות לחץ דם בהריון מסייעות לניטור התקין של האם ועוברה לאורך כל חודשי ההיריון ומונעות את הסיכון לסיבוכים ובראשם רעלת הריון. לחץ הדם שלך בבדיקות ההיריון נמוך או גבוה מידי? ריכזנו את כל המידע על הגורמים, התסמינים וכמובן האמצעים לשיפור לחץ הדם עד ללידה:

החשיבות במדידת לחץ דם בהריון

בכלליות, מדד לחץ הדם מבהיר כמה ממנו מופעל על דפנות העורקים, כתוצאה מגמישותן, עוצמת ההתכווצויות הלבביות, נפח וצמיגות הדם ונתונים נוספים (1). כדי לוודא את תקינותו, המדידה הראשונה בתחילת ההיריון משמשת כנקודת המוצא אליה משווים את יתר המדידות ובמטרה להבין האם לחץ הדם נותר תקין או שיש להתחיל טיפול, כדי לשלול מספר סכנות פוטנציאליות לאם ותינוקה.

מעניין לדעת שבהריון לחץ הדם דווקא יורד כתוצאה משינויים פיזיולוגיים שונים ולכן במהלכו קיים סף לחץ דם המוגדר כגבוה, בעוד שרף נמוך לא נחשב בדרך כלל לבעיה.

הסיכון המרכזי הכרוך במדדים לא תקינים של לחץ דם הוא רעלת הריון או טרום רעלת שעשויים להגיע עד כדי סיכון חיים, אם כי גם מחלות עתידיות כמו מחלות לב, אירועים מוחיים וסוכרת עשויים להפוך כרוניים לאחר ההיריון בעקבות חוסר איזון מתמשך בלחץ הדם (2).

ערכי לחץ דם בהריון

לחץ הדם מיוצג בשתי מדידות המתרחשות בטווח של 6 שעות זו מזו. תוצאות המדידה מתבטאות על ידי שני ערכים:

• לחץ דם סיסטולי – הערך הגבוה שמתקבל במהלך התכווצות הלב והזרמת הדם ממנו לעורקים.
• לחץ דם דיאסטולי – הערך הנמוך שמתקבל בין הפעימות ובין הכיווצים במהלך הרפיית הלב (3).

בטבלה הבאה תוכלי לצפות בערכים המוגדרים כתקינים ובלתי תקינים במהלך ההריון:

לחץ דם נמוך בהריון

מכיוון שאין סף תחתון ללחץ דם נמוך בהריון המהווה בעיה, גם מדד של 100/60 יכול להיחשב תקין לחלוטין. אלא שמדידת לחץ הדם באה במקביל לבדיקות נוספות כמו מצבה ותחושתה הכללית של האם לרבות מחלות בהן לקתה וגורמים פתולוגיים נוספים, מה שיכול לבסס החלטה ספציפית יותר לגבי הצורך בטיפול.

תסמינים של לחץ דם נמוך בהריון

תסמיני לחץ דם נמוך מתקבלים כתוצאה ממחסור באספקת חמצן תקינה לרקמות: חולשה, עייפות, דופק מהיר, סחרחורת, הזעה, כאבי ראש וצימאון מוגבר. ייתכנו לעתים גם הפרעות בשינה, כפות רגליים קרות ותחושת עילפון. במצבים חריגים עלולים להתרחש טשטוש בראייה והתעלפויות (4).

גורמים אפשריים

כאמור, קיימים מספר שינויים פיזיולוגיים תקינים המחוללים ירידה טבעית בלחץ הדם, אך לא רק הם עשויים לגרום לכך:

• הקאות יתר (היפרמזיס גרבידרום)
• התייבשות (כתוצאה משתייה מועטה או דימום כבד הנחשב נדיר)
• מחלות זיהומיות לרבות סוכרת, התקפי אלרגיה, אנמיה, בעיות לב וכליות, חסרים תזונתיים, תת פעילות בבלוטת התריס ואף כוויה ברמה קשה.
• לחץ דם תנוחתי (לאחר השבוע ה-20 להריון) כתוצאה מתנוחת האם, בעיקר באופן ממושך על צד ימין או משינוי תנוחה מהיר משכיבה לעמידה.

כל אלה עשויים לגרום לירידה בלחץ הדם שתמשיך להיבדק ולכלול טיפול רפואי מתאים במידת הצורך.

דרכי טיפול

כל עוד אין סימפטומים מיוחדים וההתנהלות לאורך ההיריון תקינה, סביר להניח שאין צורך לטפל בלחץ הדם הנמוך. כדי להימנע מנפילות בלחץ הדם, מומלץ להקפיד על שתייה מרובה, לבצע פעילות גופנית מתונה בהתאם לתחושה האישית ולהקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת.

רצוי גם להקפיד על תנוחה ותנועתיות התומכת בקימה ושכיבה ולהימנע מעמידה סטטית ממושכת. אם המקור ללחץ הדם לא קשור להריון עצמו אלא לרקע בריאותי אחר (כמו למשל תת פעילות בבלוטת התריס) יש צורך בטיפול תרופתי מתאים.

יתר לחץ דם בהריון

יתר לחץ דם בהריון נחשב למצב שכיח למדי, המאפיין כ-10% מכלל הנשים ההרות עוד לפני הגעתן לשבוע 20 להריון ונותר במשך 6 שבועות לאחר הלידה. מצב זה מגלם בתוכו סיכון לרעלת הריון שעשויה לפגוע באיברים שונים, באם ובתינוקה.

תסמינים של יתר לחץ דם בהריון

התסמינים האופייניים עשויים להצביע על חשד לרעלת הריון וכוללים בין היתר עלייה משמעותית ופתאומית במשקל, בצקות משמעותיות, כאבי ראש קשים וממושכים, כאבים בבטן העליונה ובצד ימין (אזור הכבד) וטשטוש ראייה (5).

גורמים אפשריים

נהוג להבדיל בין מצב של יתר לחץ דם כרוני שמאפיין את האם עוד טרם הריונה כתוצאה מנטייה תורשתית, קרישת יתר, מחלה כרונית (למשל בכליות) לבין מצב של לחץ דם גבוה במהלך ההיריון עצמו. המצב השני, עשוי להתקבל גם עקב רקע מיילדותי קודם כמו למשל הריונות מרובי עוברים, רעלת הריון קודמת או גיל האם במקרה של גילאי קצה (שנות העשרה או לאחר גיל 40).

גם אבחון סוכרת הריונית עשוי לגרום ליתר לחץ דם ואף מנח או תפקוד לא תקינים של השלייה.

דרכי טיפול

הטיפול העיקרי ליתר לחץ דם בהריון הוא נטילת תרופות נוגדות קרישה לצד המשך מעקב קליני אחר התסמינים. בשבועות מתקדמים או ככל שישנם תסמינים פתאומיים החשודים כרעלת הריון, ייתכן צורך באשפוז להשגחה והמלצה ליילד עוד לפני השבוע ה-37 בניתוח קיסרי.

המעקב הרפואי המקובל כרוך בספירת דם, בדיקת חלבון בשתן, תפקודי כליות ואנזימי כבד ומעקב תדיר אחר מצבו וגדילתו התקינים של העובר (6). חשוב להדגיש כי קיים קשר הדוק בין צריכת סידן לבין צמצום הסיכון לרעלת הריון ולכן אחד הטיפולים המניעתיים החשובים הוא נטילה של 1.5-2 גרם סידן ביום.

הסיכונים

לחץ דם לא מאוזן כשלעצמו עשוי לפגוע באיכות החיים ובבריאות התקינה. בהריון כאמור, החשש בעיקרו מפני לחץ דם גבוה המוביל לסיבוכים כמו אקלמפסיה (פרכוסים), היפרדות שלייה, בעיות בהתפתחות העוברית, לידה מוקדמת, פגיעה בכליות ובכבד וכמובן רעלת הריון.

עקרונית, כל אחד מהמצבים הללו עלול להגיע לכדי צורך ביילוד דחוף גם בשבוע מוקדם מאוד, מה שמוביל כשלעצמו לסיבוכי פגות רבים ואף קשים. אם הופיעה רעלת לקראת סוף ההיריון, לרוב יתרחש יילוד על ידי השראת לידה (זירוז) או ניתוח קיסרי. לכל הפחות, תיקלט היולדת במחלקת הריון בסיכון שם היא תישאר להשגחה עד מועד הלידה.

מתי כדאי לפנות לייעוץ רפואי?

כאשר מדובר בשלומך ובריאות עוברך, אין מקום למשחקים. הייעוץ והבדיקות הרפואיות מתרחשים כבר מתחילת ההיריון, במיוחד ככל שקיים רקע כמו סיבוכים קודמים, מחלה או גיל מבוגר שעשוי להחשיב את ההיריון הנוכחי בסיכון ותחת מעקב מיוחד ותדיר יותר.

אם את חשה בתסמינים לא סבירים, פתאומיים או הדרגתיים כמו כאבי ראש וסחרחורות, תחושת עילפון, ירידה בתנועות עובר, הופעת בצקות ועוד, מומלץ לפנות לרופא מעקב ההיריון ולבצע בהקדם בדיקות מתאימות.

לחץ דם תקין בהריון – ללידה תקינה ורגועה

איזון גופני הוא שם המשחק לאורך חודשי ההיריון. שמירה על אורח חיים מתון, תזונה בריאה ומעקב רפואי יבטיחו צמצום משמעותי בסיכוני וסיבוכי ההיריון ויסייעו להריון ולידה תקינים. כדי לשפר אף יותר את איכות האיזון בגופך ואצל עוברך לאורך התקופה, ניתן לצרוך את תוסף התזונה הטבעי מולטי Q10 המשפר את זרימת הדם ומייעל את תפקוד המערכת הקרדיו-וסקולרית.

מקורות:

(3) (4) (5) (6)