מאניה דיפרסיה

אם בעבר, מחלות והפרעות נפשיות היו מקור לבושה ומשהו שרצו להסתיר אלו הסובלים מהם, הרי שכיום חל שינוי משמעותי וההבנה כי מדובר על תופעות הנובעות מחוסר איזון כימי במוח הולכת ומתחדדת. מתוך כך אנו שומעים יותר ויותר על אנשים מוכרים המשתפים בקושי שלהם בהתמודדות עם אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ?ביותר שנקראת מאניה דיפרסיה, המכונה גם בשם העברי הפרעה דו קוטבית, ואין ספק שהמודעות הגוברת היא דבר מבורך. אז מהי בכלל מאניה דיפרסיה, איך זה נראה בפועל, עד כמה זה שכיח, מה גורם לה ואיך ניתן לטפל בהפרעה? הנה כל מה שחשוב ומעניין לדעת בנושא.

מהי מאניה דיפרסיה?

מאניה דיפרסיה היא הפרעה המאופיינת בשינויי מצבי רוח ואנרגיה קיצוניים. מחד תקופות של אושר בלתי נשלט, אנרגיה מוגברת, חשק לעשייה ויצירה לעיתים עד כדי כך שהדבר בא לידי ביטוי בפסיכוזה, ומצד שני תקופות של דיכאון קליני עמוק – חוסר אנרגיה, עצבות, קושי לבצע משימות פשוטות ביותר, חוסר חשק לצאת מהמיטה וכן הלאה (1). שימו לב – לא מדובר על שינויים מתונים ונורמליים במצבי הרוח האופייניים לכל אדם, אלא על שינויים קיצוניים וחדים, כאשר השמחה והאנרגיה מופרזות ומביאות להתנהגויות לא רצויות שלא מטיבות עם החולה מחד, ומאידך דיכאון עמוק ומסוכן בצד השני של המשוואה (1).

אפיזודה של מאניה

מדובר כאן על תקופה מובחנת ארוכה ורציפה של מצב רוח מרומם ומוגזם או של עצבנות מופרזת שאינה תלויה בגורמים חיצוניים. אורך התקופה משתנה ועשוי לנוע בין שבוע של אפיזודה מאנית עד למספר חודשים רצופים בחלק מהמקרים (2). הביטויים של אפיזודה מאנית הם הערכה עצמית מופרזת (סוג של מגלומניה אפילו), ירידה בצורך לישון (רבים מהחולים מסתפקים בשלוש שעות שינה בלבד), נטייה לדברנות יתר או קושי ממשי להפסיק לדבר, חוויה של מחשבות שרצות בראש ללא הפסקה, נטייה להסח הדעת בקלות, עלייה בפעילויות מוכוונת מטרה כמו פעילות חברתית, מינית, עסקית, חוסר שקט ומעורבות מופרזת בפעולות בעלות פוטנציאל לפגיעה (כגון, פעילות עסקית לא חכמה, מסעות קניות משולחי רסן, התנהגות מינית לא ראויה וכן הלאה) (2).

אפיזודה של דיפרסיה

הצד השני של הפרעה דו קוטבית הוא האפיזודה הדיכאונית, מצב שמוגדר כאשר התסמינים מתרחשים במשך שבועיים ברצף לכל הפחות. בשלב הזה יבואו לידי ביטוי תחושות של דיכאון (עצבות, ריקנות, חוסר תקווה) שהאדם והסובבים לו יוכלו להצביע עליהן בקלות, ירידה בעניין והעדר הנאה מכל פעולה שהיא, שינוי מהיר ולא מכוון במשקל הגוף, לעיתים עלייה במשקל ולעיתים ירידה, נדודי שינה מחד או שינה מוגברת במרבית שעות היום מנגד, תנועתיות מוגברת או איטיות יתר שמובחנת על ידי הסובבים, עייפות וחוסר אנרגיה, תחושה של חוסר ערך ותחושת אשמה ללא בסיס כלשהו (הרבה פעמים מתוך הבנה של ההתנהגות במהלך המאניה), חוסר ריכוז, מחשבות חוזרות ונשנות על מוות והתאבדות. מדובר כאן על חוויה של מצוקה משמעותית שמביא גם לפגיעה בתפקוד החברתי ובשאר תחומי החיים וזהו גם השלב בהפרעה שבהחלט עשוי להיות מסוכן ויש לפקח עד כמה שניתן על החולים (2).

תתי סוגים של מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה מחולקת לשלושה תתי סוגים של ההפרעה, כאשר לכל אחת מהן קריטריונים שונים לאבחון (למשל, סוג 1 יאובחן כאשר התקיימו בעבר הקריטריונים לאפיזודה מאנית). ישנה חשיבות גדולה לאבחון מדויק שכן כך ניתן להתאים את הטיפול הנכון ביותר. מעבר לכך ראוי גם לציין את ההפרעה המכונה היפו-מאניה, סוג מסוים של מאניה הנמשכת לתקופת זמן קצרה יותר של ארבעה ימים עוקבים ותבוא לידי ביטוי עם תסמינים דומים לאלו של המאניה (2).

שכיחות ההפרעה

שכיחות ההפרעה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעולם נעה בין אחוז לשלושה אחוזים כאשר שיעור הגברים ושיעור הנשים הלוקים בה, זהה. יחד עם זאת ניכר כי גברים נוטים לסבול יותר מאפיזודות מאניות בעוד נשים יסבלו יותר מדיכאון. מרבית המקרים של התופעה מתרחשים בשנות ה-20 כאשר הגיל הממוצע להתפרצות של מאניה דיפרסיה הוא 19 (1).

הגורמים

גורמים ביולוגיים

באופן כללי מדובר על שינויים במבנה ותפקוד המוח וכן שינויים בשעון הביולוגי, ובפרט שינוי בפעילות הנוירוטרנסמיטורים. כמו כן אלו יכולים להיות שינויים הורמונליים, למשל כאלו המתרחשים בגופן של נשים לאחר לידה ועשויים לגרום לדיכאון או להתקף מאני (1).

גורמים גנטיים

על פי כל המחקרים, הגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי ביותר בסיכוי ללקות במאניה דיפרסיה. כאשר מישהו במשפחה שלנו סובל מההפרעה, הסיכוי שלנו להתפרצות בשלב מסוים בחיים עולה משמעותית, בייחוד אם מעורבים גם גורמים אחרים (1).

גורמים פסיכולוגיים – חברתיים

למשל חשיפה מוגברת לאורך זמן למתח וסטרס בעבודה, שיבוש בשעון הביולוגי שמשפיע על שעות השינה שלנו וכן הלאה.

שימוש בסמים

עדיין לא ברור אם סוגים מסוים של סמים ותרופות יכולים לגרום להתפרצות או שרק מעודדים את ההתפרצות אצל מי שנמצא ממילא בסיכון, אך ברור כי קיים קשר מסוים בין שימוש סמים לבין הפרעה דו קוטבית. בפרט מדובר על סמים פסיכדליים “קשים” כמו LSD ופטריות הזיה וכן ישנם מקרים של התפרצות כתוצאה משימוש חד פעמי או ארוך טווח בקנאביס (1).

התסמינים של הפרעה דו קוטבית

כאמור, באפיזודות המאניות אנו מדברים על מצב רוח מרומם בצורה מוגזמת, דימוי עצמי גבוה יתר על המידה, תחושת עליונות, התחזקות רוחנית מוגזמת, פעלתנות יתר, דברנות מופרזת, חוסר סבלנות כלפי אחרים, התנהגות אגרסיבית, אי שקט, דיבור מהיר ומופרז, יצר מיני מוגבר, עודף אנרגיה וירידה בשינה, נטייה לשימוש בסמים ואלכוהול ונטייה לבזבוז כספי. כמו כן נראה נטייה ברורה לקחת סיכונים ולבצע פעולות בעלות פוטנציאל ברור לפגיעה (1).

מנגד, אפיזודות של דיכאון הן פחות או יותר ההיפך הגמור. מצב רוח ירוד, עצבות, תחושות של ייאוש וחוסר תקווה לגבי העתיד, מחשבות על מוות והתאבדות, חוסר עניין והנאה מכל פעילות שהיא, קושי בריכוז, חרדה, רגשות אדם, קשיים בשינה (נדודי שינה או שינה מופרזת במרבית שעות היום), שינויים קיצוניים במשקל ובעיקר ירידה במשקל, עייפות וחוסר אנרגיה, אי שקט ופגיעה בתפקוד, הזנחה עצמית, חוסר חשק לקום מהמיטה עד כדי היעדרויות מהעבודה ופגיעה בתחומים אחרים בחיים (1).

שימו לב כי בשני המצבים עשויות להופיע תופעות של מחשבות שווא והזיות. כלומר, אבחנה פסיכוטית מעבר לשינויים במצב הרוח המעידה על ניתוק כלשהו מהמציאות ואי הבנה של המציאות כפי שהיא. לרוב מחשבות השווא יתאימו לאפיזודה, למשל במאניה, מחשבה שמנהיגי העולם רוצים לדבר איתנו ולשמוע בעצתנו (3).

מהם סימני האזהרה?

ככל, חשוב להיות קשובים לשינויים בהתנהגות של הקרובים לנו וגם לשינויים בדפוסי המחשבה ובהרגשה שלנו. עייפות מוגברת עשויה להעיד על תחילתו של דיכאון למשל, דיבור מהיר ומופרז עשוי להצביע על אפיזודה מאנית וכן הלאה. כמובן שישנם דברים שקשורים לאופי של כל אדם ולא כל ביטוי כזה מצביע מיד על מאניה דיפרסיה, והרעיון כאן הוא לשים לב לשינויים חריגים אצל הקרובים שלכם והתנהגויות שאינן בגדר הרגיל. שימו לב כי מדובר על הפרעה המחייבת טיפול ולכן חשוב להיות ערים לתופעה ולגשת לאבחון במידה וזה קורה.

דרכי טיפול

טיפול פסיכותרפי

טיפול פסיכותרפי הוא כלי מצוין שיכול לסייע לחולי מאניה דיפרסיה לצד הטיפול התרופתי. לעיתים הטיפול ניתן במסגרת אשפוז שהוא מחויב המציאות עקב מצבים מסוכנים (למשל נטייה אובדנית בעת אפיזודה דיכאונית). סוגי הטיפול האפשריים הם רבים ולעתים מדובר על טיפול משפחתי או זוגי בהתאם לסיטואציה (1).

טיפול תרופתי

חלק מהותי ובלתי נפרד של טיפול בהפרעה דו קוטבית הוא שימוש בתרופות לאיזון כימי במוח. מייצבי מצב רוח כמו ליתיום, תרופות נגד פסיכוזה כמו ריספרדל, זיפרקסיה וספריס, תרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס ופרוזק ועוד. ההתאמה היא אישית לכל מטופל ולרוב מדובר על שילוב של כמה סוגים שונים של תרופות (1).

טיפול CBT

טיפול ה-CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הולך ונעשה פופולרי ביותר ככל שחולף הזמן ונמצא יעיל גם לטיפול והקלה בהפרעה דו קוטבית. טיפול CBT מסייע לחזק את המטופל ועוזר לחזור לשגרת חיים יציבה ומסודרת ועוזר להשיג שליטה לאורך זמן על התופעה. הטיפול עוזר במהותו לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים ועוזר בהקניית כלים ומיומנות כדי לשנות אותם ועל כן, זהו טיפול יעיל להתמודדות עם ההפרעה בטווח הרחוק (4).

כיצד נחיה עם ההפרעה?

על אף שהפרעה דו קוטבית יכולה להיות בהחלט לא פשוטה ולשבש את איכות החיים, החדשות הטובות הן שניתן לחיות לצידה בשלום. השילוב היעיל ביותר הוא לרוב של טיפול תרופתי לצד טיפולי פסיכותרפיה מתאימים, כאשר בשלבים מתקדמים המטופל רוכש כלים שעוזרים לזהות בעצמו את הרגעים בהם ההפרעה מרימה את הראש וניתן לטפל בה לפני שהיא מגיעה לנקודה מסוכנת. סיוע מקצועי של רופאים ופסיכולוגים מחד לצד תמיכה מהמעגל הקרוב של חברים ובני משפחה בהחלט תאפשר לחיות חיים נוחים ואיכותיים לצד מאניה דיפרסיה.

לסיכום

מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית שבהחלט יכולה לשבש ולפגוע באיכות החיים והיא נחשבת להפרעה יחסית נפוצה עם שכיחות של בין אחוז אחד לשלושה אחוזים בקרב האוכלוסיה הכללית. ההפרעה כוללת תקופות של מאניה עם חוסר שינה, דיבור מופרז, מחשבות גדלות, חשק מיני מוגבר ועוד, ובצד השני אפיזודות של דיכאון עמוק עם חוסר אנרגיה, תחושה של עצבות וחוסר תקווה ולעתים אף מחשבות אובדניות. על אף שברגעים הקיצוניים היא יכולה להיות הפרעה לא פשוטה בהחלט ואף כזו המסכנת חיים, אבחון מדויק, טיפול מתאים ותמיכה מצד החברים ובני המשפחה תאפשר לחיות חיים מלאים וטובים לצידה.

מקורות

(1) (2) (3) (4)