היפוכונדריה (חרדת מחלות)

חרדה מתמשכת ומופרזת מפני המצב הבריאותי שלך עלולה לפגוע באיכות החיים, לעתים קרובות בצורה דרסטית. ההיפוכונדרים חווים אובססיה בלתי נשלטת על מצבם הרפואי, על רחשי גופם ועל קשב בלתי פוסק ל”סימפטומים” מחלתיים – סימפטומים שפעמים רבות כלל אינם קיימים. אבחון רפואי השולל את קיומן של המחלות ממנה ההיפוכונדר חושש לא יסייע – ההיפוכונדר מיד יקפוץ למחלה אחרת שהוא בטוח שמקננת לו בגוף, והחרדה שלו רק הולכת וגדלה.

היפוכונדריה – מה זה?

היפוכונדריה היא חרדה מוגזמת, מתמשכת והרסנית מפני מחלות שונות ומתבטאת בדאגה קיצונית ובלתי פרופורציונלית מפני תסמינים פיזיולוגיים קלים כמו סחרחורות, כאבי ראש ושאר תחושות גופניות המעוררות חשש. אדם הסובל מהיפוכונדריה יעסוק באופן אובססיבי ובלתי נשלט אחר תסמיניו הגופניים, לעתים למשך חודשים או שנים, מתוך האמונה כי התסמינים מעידים על מחלה מסתורית וקשה המתחוללת בתוכו – גם כאשר הבדיקות הרפואיות סותרות זאת. [1]

תסמינים להיפוכונדריה

כאמור, ההיפוכונדריה היא קושי נפשי, והיא מתבטאת במספר תסמינים קבועים:

1. ביקורים תדירים אצל הרופא.
2. מתן משמעות מופרזת לכל תסמין פיזי שולי.
3. דאגה רבה מפני מחלות, ברמה שפוגעת בתפקוד היומיומי – עד כדי הימנעות מהגעה למקומות מסוימים.
4. אבחון עצמי בלתי פוסק באמצעות האינטרנט, התייעצויות רבות בפורומים אינטרנטיים.
5. חיפוש רב אחר חיזוקים שליליים: ביקורים אצל הרופא או באינטרנט על מנת לשמוע שהוא לא חולה, שוב ושוב. [2]
6. חוסר קבלה או קבלה חלקית של הממצאים הרפואיים: אבחון השולל את המחלה ממנה הם חוששים ירגיע אותם לזמן קצר בלבד, החרדה תתעורר שוב במהרה לאחר הופעת ה”סימן” הבא. [3]

היפוכונדריה וחרדות

כיוון שההיפוכונדריה בעצמה היא סוג מסוים של חרדה, במקרים רבים, ההיפוכונדריה תהיה מלווה בהפרעות פסיכיאטריות נוספות, כמו דיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית וחרדות מסוגים שונים. בפרט כאשר התמונה הקלינית משולבת יחד עם מחלה כרונית אמיתית [4]. מקובל להניח כי 80% מהסובלים מהיפוכונדריה יסבלו גם מדיכאון או הפרעות חרדה נוספות. כמו כן, חרדת בריאות לעתים מתבטאת בתסמינים קליניים המדמים כל חרדה אחרת: דופק לב מואץ, הזעה מוגברת, לחץ דם גבוה ועוד. תסמינים אלו מופיעים, על פי רוב, בעת בדיקות רפואיות. תסמונת זו נקראת “תסמונת החלוק הלבן”.

ההשלכות של חרדת המחלות

ההיפוכונדריה מביאה עמה כמעט תמיד, השלכות הרסניות על איכות החיים של הסובל ממנה. ההיפוכונדר ימנע מלהופיע באירועים חברתיים עקב חששות בריאותיים, ידיר רגליו מפעילויות פנאי מתוך החשש שהוא ייתקל במישהו שמזכיר לו את מצבו הבריאותי, ובמקרים קיצוניים יותר, יצמצם את שהותו בחוץ מתוך חששות בריאותיים, כמו למשל הפחד להידבק במחלה מסתורית. [5]

מלבד פגיעה משמעותית בחיי החברה, הסובל מהיפוכונדריה יפגע במקום עבודתו בשל היעדרויות חוזרות ונשנות לצורך בדיקות רפואיות סתמיות,[6] יפגע בחיי הזוגיות שלו עקב האובססיה והחרדה הבלתי נשלטים שלו על מצבו הבריאותי ובאופן כללי – ירגיש חוסר סיפוק מחייו ואושר מועט.

ההשלכות של ההיפוכונדריה, כאמור, פוגעניות מאוד ועלולות להפוך את חייו של הסובל ממנה לבלתי נסבלים וקשים מנשוא.

טיפול בהיפוכונדריה

הטיפול הבסיסי בהיפוכונדריה הוא בראש ובראשונה מיועד לרופא המטפל: עליו להבין כי מדובר בהיפוכונדריה ולא להסכים לשתף איתה פעולה ולהפסיק להזין אותה – להימנע מהפניית הסובל ממנה לבדיקות מיותרות ולהימנע ממתן תרופות ללא צורך.

כדי לטפל בתסמינים הפסיכיאטריים של ההיפוכונדריה, קיימות מספר דרכים:

1. טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כיעיל ביותר לטיפול בתסמיני ההיפוכונדריה [7]. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי ההתנהגות והחשיבה המובילים לחרדה מתוך כוונה לשנות אותם ולהביא להקלה.
2. טיפול פסיכיאטרי: טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, המסייעות להפחתת התסמינים הפסיכיאטריים של ההיפוכונדריה, כמו הפרעת חרדה או דיכאון. לרוב התרופות יהיו ממשפחת SSRI.
3. טיפול טבעי: טיפולים חדשים יחסית, מדובר בתוספי תזונה טבעיים שמסייעים להרגיע את הסימפטומים של ההיפוכונדריה ואינם גורמים לתופעות לוואי.

לסיכום

ההיפוכונדריה היא חרדה מתמשכת ובעלת השפעות שליליות על איכות החיים. העיסוק האובססיבי בבריאותנו עלול לפגוע בנו באופן דרסטי, לפגום בקשרים החברתיים שלנו, בחיי הזוגיות, בעבודה ובאושר הכללי שלנו. אם גם אתם סובלים מהיפוכונדריה, מומלץ לבדוק את הטיפולים השונים שיוכלו לסייע למכאוביכם הנפשיים ולשפר את איכות חייכם. אנו מאחלים בריאות תקינה ושלוות נפש אמיתית.

מקורות: (1) (2) (3) (4)(5) (6) (7) (8)