הפרעות קשב וריכוז
כל אחד מאיתנו נתקל מדי פעם בחפצים, צריך לקחת הפסקה לאחר קריאה ממושכת או מאבד דברים, אך זה לא מעיד בהכרח כי לכולנו יש הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD), גם אם בעשורים האחרונים אנחנו שומעים על הנושא לא מעט. הסיבה לכך היא כנראה מאחר ובישראל עד כ- 10% מהאוכלוסייה סובלים ממנה ברמה כזו או אחרת והמודעות אליה הולכת ועולה [1][2][3][4]. אמנם פעמים רבות נתקלים בכך בעיקר בהקשר של ילדים ובעיקר בגיל בית הספר, אך מדובר בהפרעה המופיעה גם אצל מתבגרים ומבוגרים.
מקור ההפרעה הוא נוירו-ביולוגי הקשור למוליכים העצביים המעבירים מסרים בין תאי העצב במערכת העצבים. המוליך המרכזי הוא הדופמין שצריך להיות מאוזן עם הסרוטונין ונוראדרנלין, והוא זה שאחראי על שליטה בפעילות הקוגניטיבית לרבות זיכרון, וכן על תפקודים ניהוליים האחראים על התנהגות כמו עיכוב תגובה וויסות רגשי. החדשות הטובות הן כי קיימות דרכים רבות- טבעיות, רפואיות ופרא-רפואיות, כדי להתמודד עם ההפרעה ולקיים אורך חיים מלא. לכן כדאי להכיר את התסמינים ולבחון האם גם אתם בעלי הפרעת קשב וריכוז כדי שלא תסבלו ותוכלו להגשים את שאיפותיכם בלימודים, בעבודה ואף במערכות יחסים. [5][6]
אנו נציג בפניכם את עיקרי התסמינים ובעזרת השאלון תוכלו להתחיל לענות על השאלה שבוודאי עוברת לכם בראש לא פעם -האם יש לי בעיות קשב וריכוז. יחד עם זאת, חשוב לנו להדגיש שזה רק שלב ראשוני להכרה בהפרעה ויש לבדוק לעומק עם גורם מוסמך האם אכן מדובר בהפרעת קשב וריכוז ולא בלקות למידה, היפראקטיביות או הפרעות אחרות.
בדקו את עצמכם: מבחן קשב וריכוז עצמאי
ענו על השאלות הבאות, המבוססות על מספר שאלונים מומלצים לאבחון עצמי של הפרעת קשב וריכוז[7]:
1. חווים קושי להתרכז במטלות מונוטוניות (חוזרות על עצמם, כמו קריאה) לאורך זמן?
אחרי קריאה ממושכת, אתם זוכרים את מה שקראתם? קוראים כמה פעמים את אותו הקטע?
2. קופצים בין משימות? מתחילים דברים ומתקשים לסיים?
מתחילים משימה וכעבור כמה דקות מוצאים את עצמכם עושים משהו אחר? מתחילים פעולה מסוימת וחוזרים לבדוק את ההוראות לעיתים קרובות? עוברים למשימה אחרת בלי לסיים את הקודמת?
3. מאבדים דברים?
שואלים את עצמכם לעיתים תכופות “איפה שמתי את ה-X?”, שכחתם איפה שמתם את השלט של הטלוויזיה, הטלפון, הארנק, המפתחות לאוטו? משקיעים זמן רב בלנסות לא לאבד דברים?
4. שכחנים?
שואלים את עצמכם לעיתים תכופות “מה רציתי לעשות?” או “מה רציתי להגיד?”, מוצאים את עצמכם מכינים רשימות שלא נגמרות? רושמים צ’ק ליסטים לפני יציאות מהבית או אירועים ביומן? יש הרבה פתקים על השולחן שלכם או בפח ליד?
5. מרגישים שאתם עושים טעויות טיפשיות? (שגיאות הנובעות מחוסר תשומת לב)
מוצאים את עצמכם עושים טעויות קטנות שלא נובעות מחוסר הבנה?
6. נמנעים ממשימות הדורשות ריכוז לזמן רב?
מוצאים את עצמכם נמנעים מאתגרים מסוג זה, נמנעים מלמידה של משהו חדש או דוחים עבודות או מטלות עד לדקה ה- 90?
7. לא מקשיבים במאה אחוז לשיחה?
מוצאים את עצמכם גולשים למחוזות אחרים בראש כשאתם מנהלים שיחה? יכול מאוד להיות שאתם אפילו לא שמים לב לזה, יכול להיות שמעירים לכם על זה.
8. מתקשים לשמור על סדר וארגון בלי רשימה?
עד כמה אתם נעזרים בדברים בשביל לזכור דברים? עד כמה קשה לכם לשמור על סדר וארגון?
9. דעתכם מוסחת בקלות? זה קורה בעיקר בזמן משימות מונוטוניות?
צריכים שקט כדי להתרכז במשהו? חושבים שרעשים או תזוזות בחלל עלולים לפגוע בריכוז שלכם? מתקשים לחזור לנקודת ממנה הפסקתם?
10. משתעממים מהר?
מוצאים את עצמכם נודדים לטלפון, לטאבלט או למחשב תוך כדי צפייה בטלוויזיה? שמים לב שאתם פתאום עושים משהו אחר לגמרי כשאתם אמורים לשבת ולהסתכל/לקרוא/להקשיב למשהו?
סיכום ה”מבחן העצמי”
אם מצאתם את עצמכם מסכימים עם 6 שאלות או יותר, מומלץ לפנות לאיש מקצוע לצורך אבחון מקצועי, כי ייתכן שהנכם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ברמה כזו או אחרת. כמו כן, אם יש לך ילדים, יתכן וגם אצלם תוכלו לזהות מאפיינים דומים ששווה לבדוק.
הפרעות קשב וריכוז – תסמינים
הורים לילדים, ולא רק, שומעים פעמים רבות על ADD או ADHD, ואולי מצאתם את עצמכם תוהים לא אחת האם אתם סובלים מהן או איך בכלל מזהים הפרעות קשב וריכוז. ובכן, ניתן למצוא לא מעט סימנים להפרעות קשב וריכוז והם מרוכזים בספר האבחנות האמריקאי לפסיכיאטריה (DSM IV) לפיו נהוג לאבחן. [8] לצורך האבחון צריכים להתקיים כמה פרמטרים:
- הימצאות של לפחות 6 סימפטומים בילדים או 5 במבוגרים כפי שנרחיב בהמשך, בפרק זמן של למעלה מחצי שנה בתחום הקשב או הפעלתנות או שניהם גם יחד.
- חלק מהסימפטומים הופיעו עוד לפני גיל 12.
- הסימפטומים מופיעים לפחות בשתי מסגרות חיים כמו בבית, בחוג, בית הספר וכדומה.
- אין הסבר מתאים יותר לסימפטומים על ידי הפרעה נפשית אחרת.
1. תסמינים הקשורים לחוסר קשב
- חוסר יכולת להתרכז לאורך זמן.
- פספוס פרטים הגורר לכן פעמים רבות טעויות רשלניות.
- קושי להקשיב ולפעול אחר הנחיות.
- קושי בהתמדה בביצוע משימות ארוכות הדורשות תשומת לב.
- שכחנות ואיבוד חפצים.
- נראה לעיתים כמי שאינו מקשיב גם כשמדברים אליו.
- הסחת דעת על ידי גורמים חיצוניים.
- קושי בסדר ובארגון.
- סלידה מפעילות הדורשת מאמץ מנטאלי מתמשך.
2. תסמינים להיפראקטיביות
- חוסר יכולת לשבת בשקט ובמקום כמו נענוע ותיפוף איברים או התנדנדות במושב.
- קושי לפעול בצורה שקטה.
- פעילות פיזית רבה הכוללת גם ריצה וטיפוס לא במקומות המיועדים לכך.
- תזוזה בזמנים לא מותאמים בהם נדרשים לשבת או לעמוד במקום.
3. תסמינים לאימפולסיביות
- דברנות יתר.
- קושי לחכות לתור.
- פעולה ללא חשיבה מקדימה.
- אין תחושת סכנה.
- התפרצות לדברי אחרים.
על אף שהתופעה קיימת כמובן גם במבוגרים רוב המחקר נערך בילדים ולכן הסימפטומים להפרעות קשב וריכוז מתייחסות בעיקר לעולמם אך ניתן להשליך מהם גם לעולם המבוגרים. יחד עם זאת, יש לשים לב כי משערים שאצל מבוגרים אופן הביטוי הוא פחות עוצמתי ואף שונה בכך שרמת ההיפראקטיביות יורדת וקשיי הריכוז מתגברים. כמו כן, לא ברור גם האם התופעה קיימת אצל מבוגרים מבלי שהתקיימה אצלם קודם לכן בילדות או האם בהכרח כל מי שחווה את ההפרעה בילדות היא ממשיכה בהכרח לבגרות.
אז איך מתקדמים מכאן?
אם הזדהיתם בשאלון שהוצג לפחות עם 6 סעיפים, כדאי לבדוק עם מומחים בתחום האם אתם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. יתכן ואתם חשים שרוב האנשים סביבכם מצליחים להתנהל בעולם בצורה מסודרת, שומרים על החפצים שלהם, יודעים להראות לכם איפה הם שמרו את חשבון החשמל האחרון ולשלוף בקלות מהארון חבילה חדשה של נייר למדפסת. הם גם כנראה מצליחים להגיע בזמן למקומות ולהרכיב רהיט מסובך לפי דף ההנחיות. יתכן גם שאתם רואים את הקולגות שלכם יושבים בשלווה ומביעים עניין רב בישיבות הצוות השבועיות וקוראים בזריזות את כל האימיילים שמגיעים אליהם. כל זה יכול הרבה פעמים ליצור לחץ, להטריד ואף לפגוע בתחושת ההשתייכות שלכם לאורך החיים. אך תשמחו לשמוע שגם לא מעט אנשים מתנהלים בעולם כמותכם, שאתם לא לבד וזו תופעה כל כך שכיחה שהיא כבר הפכה כמעט ל”טרנד” ולדבר של מה בכך. מה גם, שכיום יש מגוון טיפולים מסוגים שונים שיוכלו לסייע בהתמודדות שגרתית עם ההפרעה.
מקורות:
(1)(2)(3)(4)(5)(6)(7)(8)(9)(10)(11)(12)(13)(14)(15)(16)(17)(18)(19)(20)(21)(22)(23)
שאלות נפוצות: הפרעות קשב וריכוז
לאו דווקא, היפראקטיביות היא מונח המתאר באופן כללי התנהגות נמרצת, אי שקט ועיסוק מתמיד בפעילות כזו או אחרת. היא יכולה להופיע בפני עצמה או כחלק מהפרעת קשב וריכוז, ובכל אופן כפי שתוכלו לקרוא על האופן בו מגדירים סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, תיווכחו שהיא לבדה אינה קריטריון לקביעת ההפרעה. לעיתים להפרעת הקשב והריכוז- ADD (Attention Deficit Disorder) מתווספים מאפיינים של היפראקטיביות ואז ההפרעה מוגדרת כהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות-ADHD (Attention Deficit 14]-[9 Hyperactive Disorder).
כן זה אכן גנטי, וכ- 60% ממי שאחד מהוריו בעל הפרעת קשב וריכוז יסבול בעצמו מהפרעה זו, והסיכוי עולה ל 80%-90% במידה ושני ההורים בעלי הפרעה. יתרה מכך, זו אחת ההפרעות הפסיכיאטריות בהן נמצא סטטיסטית קשר מובהק לגנטיקה וכיום המחקר עוסק בחיפוש אחר הגן האחראי על כך.[15]
על פי רוב לא. גם אם בעבר הייתה נטייה לחשוב כי הפרעות קשב וריכוז שייכות לתקופת הילדות, כיום כבר ידוע שאין זה המצב ואפילו ניתן לראות את ההפרעה, אם כי באופן שונה, גם במבוגרים, וכ 70% מדווחים כי הם ממשיכים לחוות את ההפרעה גם בגיל ההתבגרות ובבגרות. יתרה מכך, אמנם חסר מחקר בנושא כדי לדעת האם זה התפתח לאחר הילדות או שלא אובחן קודם לכן, אך יש גם מי שמאובחן רק בגיל ההתבגרות או בבגרות. [16-19]
קיים קשר הדוק בין השינה להפרעות קשב וריכוז באופן כזה שהם משפעים האחד על השנייה. כמו אצל כל אדם ועל אחת כמה וכמה אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז, ככל שהשינה לא איכותית, רציפה או ארוכה ניתן לראות ירידה בריכוז או עצבנות. הבעיה היא שכ- 70% מהילדים בעלי ההפרעה מדווחים פעמים רבות על הפרעות בשינה. קיים קושי בהירדמות מאחר והם מתקשים להיכנס לשקט הדרוש לכך ולעיתים מתישים את עצמם וגם לאחר ההירדמות השינה תהיה לא שקטה עם יקיצות רבות. כל זה מתרחש לעיתים כתופעת לוואי של הריטלין עצמו, ומאחר וגם בשינה חוסר האיזון במערכת העצבים הגורם להפרעה, ממשיך להתקיים.
לא, אלו שני דברים נפרדים. לקות למידה היא שם כולל למספר לקויות כמו דיסגרפיה, דיסלקציה או דיסקלקוליה. היא משפיעה על היכולות הדידקטיות של האדם לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי, והיא מאובחנת על ידי מאבחן או פסיכולוג. הפרעת קשב וריכוז מפריעה בכל תחומי החיים ולא רק בלימודים, והיא מאובחנת על ידי מומחה בתחום שהוא פסיכיאטר או נוירולוג.
שלא כבעבר, בשנת 2011 צה”ל עדכן את ההגדרות הקשורות לסעיפים רפואיים בספר הפרופילים הקשורות להפרעות קשב וריכוז. מאחר ורבים מבני הנוער כיום מאובחנים בהפרעה, ההשפעה כיום על קביעת הפרופיל ועל שיבוץ לתפקיד צבאי גם ביחידות הקרביות, תלויה ברמת התפקוד ולא בעצם קיום ההפרעה או נטילת תרופות. לכן חשוב להעביר את כל האבחונים ומרשמי התרופות כנדרש. כמו כן, כדאי כמובן כי מי שסובל מההפרעה ונוטל טיפול תרופתי ישתמש בה לפני ביום הביקור לצו ראשון בלשכת הגיוס, כך שהמבחנים אותם יערוך ישקפו את יכולותיו. [20-23]
מאמרים נוספים שכדאי לקרוא
